‏מפרק הירך המזדקן - לימודי אוסטיאופתיה

‏לימודי ‏אוסטאופתיה - אוסטיאוארתריטיס ‏מפרק הירך

מבנה נורמלי של קוריומי העצם של עצם הפימור מבטיח העברת כוחות בדרך הנכונה בתוך הפרק.
האוסטיאוארתריטיס מפריע להיווצרות המסודרת של קוריומי העצם ומגביר את
הנטייה לסדקים.
Www.palmm.org

כתף-קפואה

במקרים של כתף-קפואה, המפרק הגלינו-היומרל מאבד את טווח התנועה שלו. המפרקים המשניים, כולל מפרק הסטארנו-כלאביקולר נדרשים לפצות על הפחתת הטווח הזאת. בבדיקת כתף חייבים לבדוק את מפרק הסטרנו-קליקולר על ידי בדיקה אקטיבית ופאסיבית.
לעוד סרטונים בנושא בדיקת כתף:

www.palmm.org

כתף: טיפול להחזרת טווח התנועה

וידויים של אוסטיאופת

לאחר שסיימתי את לימודי האוסטיאופתיה, חוסר הניסיון והאידיאליזם הובילו אותי להאמין שאוסטיאופתיה היא התרופה לכל חולי, הכל, החל מכאבי גב, לאקזמה, ועד להרטבת לילה.

הרגשתי די בטוח עם עצמי לטפל בבעיות אורתופדיות אבל פחות עם דברים אחרים. עם זאת, עדיין קיבלתי לקליניקה שלי את רוב מה שנקרה בדרכי. הרגשתי שלהיות אוסטיאופת, עלי לטפל בכל התנאים הנכללים תחת מטריית אוסטיאופתיה, ולא לטפל בכל התחומים היה מפחית מהמקצועיות שלי. כמו כן, האמנתי שאוסטיאופתיה היא הפתרון למרבית הבעיות הרפואיות. זאת היתה בעיקר אמונה כיוון שלא בדקתי, אבל האמנתי.

עם הזמן הרגשתי בטיפול מניפולטיבי, והתחלתי להיות מודאג שזה ישפיע על המוניטין שלי. זה היה עוד יותר קשה להודות בכך ברגע שהטיפול התחיל ובמקום להפסיק את הטיפול הייתי ממשיך לטפל עד שהטיפול דעך.

אני בטוח שהיו אוסטיאופתים שהצליחו לטפל בהצלחה באקזמה והרטבת לילה, אבל גישת "הכל יכול" הגאוותנית שלי הובילה אותי לחשוב שאני אחד מהם, רק בגלל שסיימתי לימודים במכללה ללימודי אוסטיאופתיה.

השפעת ההיבריס האוסטיאופתית שלי אולי הובילה לעלייה ראשונית בכמות המטופלים שלי, אבל בסופו של דבר זה השפיע לרעה.

כיום אני יותר כנה עם עצמי ועם המטופלים שלי. אני זהיר בטלפון ודן עם המטופלים לגבי המצב שלהם- אני שואל אם אחרים טיפלו בהם בעבר, כמה כרונית הבעיה, האם היתה הקלה בסימפטומים, וכן למה לדעתם הם חושבים שטיפול ידני אחר עשוי לעזור. חשוב לי מההתחלה לתאם ציפיות עם המטופל בנוגע לטיפול.

יתכן שהניסיון שצברתי הוא שמסייע לי כיום להעריך במונחים מציאותיים יותר, מה היכולות שלי כמטפל אוסטיאופתי. כנראה ובמוסדות ההשכלה הגבוהה, לא ניתן ללמד כישורים ותובנות אלו. עם זאת, חשוב שמורים במוסדות הלימוד, יעודדו שאלות עצמיות ויתנו כלים למטפל להיות ביקורתי כלפי עצמו. לעזור לסטודנטים ובוגרים חדשים להבין את המגבלות של אוסטיאופתיה הוא לא להחליש את המקצוע, להיפך, זה מחזק את התחום ובסופו של דבר עוזר לבוגרים לחזק את הזהות המקצועית שלהם ואת תחושת ההצלחה שלהם.

שילוב טכניקות בטיפול בכתף - חלק א

מפרק הכתף - תפקוד משפיע על מבנה

המיסד של אוסטיאופתיה, אנדרו טיילור סטיל, הבין שהמפתח לפתירת בעיות מבניות הוא להבין לעומק את האנטומיה של הגוף ולדעת איך המפרקים בנויים. אין מפרק שמשקף את קונספט האוסטיאופתי הזה יותר טוב מהכתף.

מפרק הכתף שונה ממפרק הירך בתפקידיו ואפשר לראות את ההבדלים במבנה של כל אחד מהם. התפקיד של הכתף הוא לשלוט על תנועתה של הגפה העליונה, להושיט את היד בכל הפעולות היומיומיות שמתבקשות וזאת הסיבה שלכתף יש טווח גדול מאוד, הגדול ביותר מכל מפרק אחר בגוף. בניגוד לכתף, מפרק הירך צריך לשאת את כל משקל הגוף ומטיל את הגוף קדימה, לכן הכרחי הוא שמפרק הירך יהיה יציב ומוגבל בתנועה.

מבחינת המבנה, יש למפרק הירך שני משטחי עצם הולמים ומותאמים, הם עטופים ברצועות מתוחות ובטוחות כדי להגביל את התנועה של הירך. בעוד שלמפרק הכתף יש שני משטחים גרמיים (הגלינאויד וראש הזרוע) שאינם מתאימים. כדי להגן על המפרק ולייצב אותו, מפרק הכתף עטוף בשרירים קטנים ורצועות שפועלים להחזיק את ראש הזרוע במקומו בזמן שהשרירים הארוכים החוצים את המפרק פועלים ומזיזים את הכתף. השרירים הגמישים האלה מחזיקים וגם מייצבים את הכתף בו זמנית ומאפשרים טווח גדול של תנועה.

אחת הדרכים שהכתף משתמשת על מנת להשיג תנועה גדולה, היא לחלק תנועת הכתף בין לפחות שלושה מפרקים משניים: המפרק שכם-חזה, המפרק בין שיא הכתף ועצם הבריח, המפרק בין עצם החזה ועצם הבריח. המפרקים המשניים חוצצים בין מפרק הגלינוהומאראל כדי להפחית את עומס העבודה שנופלת עליו. אם לא היתה מתקיימת חלוקת העבודה הזאת בין כל מפרקי הכתף, אלא רק מפרק אחד (מפרק הגלינוהומאראל) היה אחראי על התנועה, הכתף לא היה מסוגל ליצור תנועה גדולה כל כך. מפרק שכם-חזה למשל, מספק סוג של ציר דינמי שעליו יושב ראש הזרוע, אשר משתנה כל הזמן על מנת להגדיל את טווח הכתף. 

ניתן לחלק את שרירי הכתף לשלוש קבוצות. הקבוצה הראשונה ידועה מכונה בשם שרוולית המסובבת או בשם רוטאטור כף. תפקיד הרוטאטור כף הוא להחזיק ולנווט את ראש הזרוע מתחת לעצם הבריח לתוך חלל הגלינאויד. אפשר לקרוא לקבוצה הזאת - המחזיקים. הקבוצה השניה היא השרירים הארוכים, כלומר השרירים שחוצים את הכתף ומניעים את הזרוע בכל הזוויות האפשריות. השרירים שכלולים בקבוצה זו, הם שריר דו-ראשי, שריר תלת-ראשי, שריר הדלתא, ושריר החזה ואפשר לקרוא להם - המניעים. אף על פי שקבוצות השרירים האלו פועלות ביחד יש להם תפקידים שונים. בנוסף, בעיות שנמצאות בקבוצה הראשונה, כמו התכווצות שריר בית החזה לדוגמה, יבוא לידי ביטוי גם בקבוצה השניה ולהיפך. הקבוצה השלישית היא הקבוצה שמתחברת לשכמה כדי לייצב אותה במקומה וגם לתת לה את היכולת לנוע על בית החזה. השרירים האלו הם לטיסימוס דורסי, שרירי הרומבוידס, טראפיזיוס, סאראיטוס אנטאריור ופקטוראליס מאג'ור.  על מנת שהכתף תהיה חזקה ויציבה, ותוכל להשיג טווח גדול של תנועה, הדבר דורש ממנה להיות תלויה ברקמות הרכות, כלומר, בשלושת הקבוצות שלעיל, ברצועות ובברסאות. חוסר התאמה בין תפקוד הקבוצות האלו, עלול לגרום למתח בין הרקמות הרכות, שחיקה באזורים שדורשים תנועה חלקה, והתפתחות דלקת.

חשוב שכאשר אוסטיאופת מאבחן בעיות של כתף, ידע להבחין מה סיבת הכאב של המטופל. רוב המטופלים אשר מגיעים עם בעיות כתף, לרוב לא מגיעים עם אוסטיאוארטריטס אלא עם דלקות שריר וכדומה. רוב הדלקות נמצאות בשרירי הרוטאטור כף הנמצאים מסביב לכתף ובמיוחד בשריר הסופראספינאטוס, בגלל אספקת הדם שלו ועקב המקום המיוחד שלו ביחס לעצמות שמסביבו.

האוסטיאופת חייב לשים דגש על השאלות שהוא מפנה למטופל, על מנת להבין איך הוא כיחיד משתמש בכתף שלו. על האוסטיאופת לקשר בין התשובות של המטופל לבעיות שעליהן הוא מתלונן. רק לאחר מכן, האוסטיאופת יכול להגיע לאבחון מדויק, ללא צורך בצילום.