דלקת האוזן התיכונה היא בעיה שמדאיגה הורים רבים בשל איבוד שמיעה זמני אצל ילדים הסובלים מתופעה זו. הדלקת מאופיינת בהצטברות נוזלים באוזן התיכונה שלא מתנקזים.
המצב מתחיל בזיהום חוזר בגרון, שגורם לחסימה במקום המפגש בין האוזן התיכונה לבין הלוע העליון. כדי לתפקד ביעילות, האוזן התיכונה חייבת להיות מאווררת. חסימות באוזן מורידות את האיוורר וגורמות לשיתוק בריסי האוזן שאמורים לנקז את האוזן. הנוזלים הופכים יותר ויותר עבים ודביקים ובכך השם – ''אוזן-דביקה''.
האוסטאופת מתחיל בהסתכלות בתינוק – הוא מתרכז בפנים, הקשר בין הפה לבין האוזן והאף. האם יש חוסר סימטריה ביניהם? האם הם נראים צפופים מדי? האם יש משהו ברקע הרפואי במשך הלידה שמעיד על טראומה לפניו של התינוק? האוסטיאופת ממשש בעדינות את החזה, הצלעות העליונות ועצם הבריח והצוואר כדי לבנות לעצמו תמונה מלאה של הרקמות הרקות של התינוק ובריאותו. בכל פעם שהאוסטאופט מתעסק בניקוז איבר הוא חייב להתחיל בניקוז הדיסטלי כדי לפתוח מקום אליו יכולים הנוזלים להתנקז. אין טעם לנקז את האוזן התיכונה אם החזה והצוואר עדיין גדושים.
כשהאוסטאופת מסיים להתייחס להגבלות בפרקי הירח, בעמוד השדרה ובחזה, האוסטאופתיה מתייחס בעדינות להגבלות בגולגולת במיוחד בפרק העורף-אטלס, הפרק שסופג את רוב הלחץ במשך הלידה. האוסטופת מדגיש את תיפקודו של עצם הרקתי שם יושבת האוזן התיכונה. האוסטאופתיה בודק את הקשר בין העצם הרקתי לבין העורף. בזהירות האוסטאופת שם יד אחת על פדחתו (עצם המצח) של התינוק, ויד אחת על נקודת המסטואיד עורף והוא מתחיל לבצע פעילות שאיבה בין העצמות. ובנוסף האוסטאופת מתחיל לבצע פעילות קפיצה עדינה, כמובן, בעצם הידית שמתחתו שוכבת בלוטת התימוס כדי להמריץ את המערכת החיסונית של התינוק.
אין מקרה הולם יותר לביטוי של אנדרו טיילור סטיל –"בחן את הבעיה, טפל בה,והנח לה" מטיפול אוסטיאופתי בילדים
מדי פעם אוסטאופתים מתבקשים לטפל בכאב שנקרא ''קוקסידיניא''. בין העצם הצולבת לבין עצם העוקץ קיים פרק שרירי הסופג מתח. בדרך כלל בעיה זו צצה אחרי לידה קשה במקרים של דחיפת הפנים של הילד על העצם הצולבת של האימא. כאב זה יכול גם לקרות לאחר נפילה קשה על הישבן.
במשך תשעת חודשי ההריון גוף האישה עובר שינויים גדולים בזמן קצר: עלייה פתאומית במשקל כתוצאה מהעובר, מי השפיר וגדילת השדיים, ויתרה מזאת שינויים בהורמונים שמכינים את גוף האישה ללידה שקרבה ובאה. בל נשכח את השינויים הרגשיים כמו דיכאון או חרדה שעלולים ללוות את ההיריון ומשפיעים על הרקמות הרקות.
עמידת הגוף של האישה אמורה להשתנות לפי העלייה במשקל ובמיוחד יש מגוון רחב של שינויים בעמוד השדרה. למשל, בגב התחתון מתקיימת התיישרות ראשונית ואחר כך עליה בלורדוזיס של עמוד השדרה המותני. כשהעובר גדל, הרחם מתנפח והצלעות מתרחבות.
האגן גם צריך לשנות את תנוחתו כדי לפצות על השינויים בעמוד השדרה. במשך תשעת החודשים האגן מסתובב קדימה ואחורה לפי השינויים בעמוד השדרה, השינוי במרכז הכובד וגודל הילד. כתוצאה, העצי- כסלי וכמובן הרצועות שמסבבו נמצאות במתח רב יותר מהרגיל כאשר הן מנסות לספוג את המשקל העודף. עם זאת בגלל הקשר החזק בין פרקי הירך לבין האגן דרך רצועות הפרק הירח ושריר הירח הארבע-ראשי, חייב להיות שינוי גם בפרק הירך.
כל הרצועות שמתקשרות לעצם הצולבת ולעצם העוקץ שרויות במתח עצום, ובמיוחד רצועות העצי-כסלי, העצי-השת-צולב, ורצועות עצם העוקץ.
במשך הלידה, ראשו של התינוק יוצא מהאגן, ובדרך, עובר דרך עצמות הצולב והעוקץ. התכווצות הרחם דוחפת את ראש התינוק נגד העצמות האלו במתח חזק ומותח אותם בכוח. ובכך, מובן הוא שהרקמות הרקות האלו יכולות להיפגע.
יש מקרים שכמה שבועות אחרי הלידה, כשהאישה חוזרת לשגרה, היא מתחילה להרגיש כאב בישבן. תפקיד האוסטאופת הוא להבין אילו שינויים קרו בגופה של האם ולהתאים את הטיפול. אבל כל אוסטאופת מבין שטיפול באגן בלבד ייצר תוצאות זמניות. אם כן, האוסטאופת מתייחס לכל הגוף, מכפות הרגליים עד לגלגלת. בנוסף לטיפול הכללי האוסטאופתי, האוסטאופט מחפש את מקומות נוקשים באגן. האוסטאופת, בשימוש חוש המישוש שלו מנסה לשחרר ולאזן את שרירי העכוז ופיריפורמיס ואת רצועות האגן בכוונה להביא לאינטגרציה את תפקוד פרקי עצמות השת, עצם החיק, רצועות ושרירי האגן, פרקי הירך ופרקי עמוד השדרה כדי לאזן את פרק העוקץ.
פלרמם -לימודי רפואה מנואלית מתקדמים
דלקת האוזן התיכונה היא בעיה שמדאיגה הורים רבים בשל איבוד שמיעה זמני אצל ילדים הסובלים מתופעה זו. הדלקת מאופיינת בהצטברות נוזלים באוזן התיכונה שלא מתנקזים.
