קוליק - קדדת

קוליק היא הפרעה שחיכה בתינוקות. הוא מוגדר כתבנית מצוקה או בכי שממשיך ליותר משלוש שעות ליותר משלושה ימים בשבועה במשך לפחות שלושה שבועות בתינוק שהוא אחרת ברי.

רוב התינוקות יגמלו מקוליק אחרי ארבעה חודשים. אבל התינוקות שלא משתחררים מקוליק אחרי ארבעה חודשים מגיעים למרפאת אוסטאופטיה. בין חמש עשרה לארבעים אחוז מתינוקות סובלות מקוליק – נתון מבולבלת כי הוא כל כך רחב אבל ארבעים אחוז הם המקרים קלים, חמש עשרה אחוז הם המקרים הקשים.

בכי, חוסר מנוחה, כאבים ופליטת גזים מאפיינת קוליק. בתינוקות, המערכת העיכול לא מפותחת וחסר בשלות ואוכל עובר בקצב מאוד איטי בהשוואה למבוגר. זה יכול לגרום להצטברות של מעיי גז ואנטיגני שגורמים לאי נוחות ולפעמים דלקת.

אחרי שהאוסטאופט מסיים את לרשום את הרקע רפואי האוסטאופט ממשיך לבצע את בדיקה האוסטאופטית. האוסטאופט בודק את התינוק לברר אם יש מתח ברקמות הרקות. יש תיאוריה אוסטאופטית שאומרת שלידה מסובכת יכולה לגרום לקוליק בתינוקות. תיאוריה אוסטאופטית אומרת שלחץ בגלגלות כתוצאה מהמעבר לתוך תעלת הלידה יכול לגרום לדחיסות של העצמות של הראש, במיוחד תעלת העצב התת-לשון וחור היוגולרי – כולם יושבים באזור החיבור גלגלות-צוואר. המערכת הנוירולוגית וקורמי המוח מאוד רגישים למתח. חשוב לאוסטאופט לזכור את העובדה המעניינת תופעת הקוליק מתחילה ברוב מקרים בין שבועת השני לרבעי, בדיוק בזמן שהתינוק מתחיל להרים את הראש ולהפעיל את שרירי הגלגלות-צוואר. אוסטאופטים מאמינים שהפרעת העצב-התועה, שיוצאת בין החיבור גלגלות-צוואר ונכנס למעיי, יכולה להוסיף לבעיית קוליק.

כמו בכל טיפול האוסטאופטי, האוסטאופט לא מטפל רק במקום של הבעיה אלא האוסטאופט מטפל גם במקומות רחוקים שיש להם קשר מכני. האוסטאופט בודק כל הגוף, האוסטאופט חייב להרגיש כל רקמות רקות כדי לאבחן עם עין אוסטאופטית מה הבעיה. המקומות שהאוסטאופט צריך לאבחן הם המעי, הצלעות והקשר שלהם לסרעפת, העמוד השדרה והעצבים שקשורים למעי. האוסטאופט גם צריך לבדוק את התינוק כדי לברר עם התינוק גם סובל מצרבת ואם זה גם משפיעה על האי-נוחות של הילד.

קשחת החוליה/ספונדילוזה - מחלה או תגובה פיסיולוגית תכליתית

שינויים מבניים בעמוד השדרה נחשבים פעמים רבות כמאפיינים קשורים למחלה. למשל: שינויים בדיסק בין-חוליתי נקראים קשחת החוליה (ספונדילוזה). שינויים בפרקי הפסאט מוגדרים כאוסטיאוארתריטיס.

כשאוסטאופט בודק צילום רנטגן של צוואר שיש בו קשחת החוליה, הוא יבחין בזיז גרמי (אוסטאופיט) מסביב להיקף החוליות בצומת של הדיסק והחוליה. יתכן שהאוסתאופט יפרש שינויים אלה כחלק ממחלה התוקפת את הגוף. אך בבחינה מדוקדקת, האוסטאופט יבין שלמעשה, זוהי תגובה טבעית של הגוף ללחץ מכני, המופעל על עמוד השדרה במהלך הזמן. במילים אחרות, זהו תהליך אקטיבי המתרחש בגוף, שמטרתו לפצות על שינויים פיזיולוגיים הקורים עם הגיל.

אצל אנשים צעירים הדיסק בין-חוליתי גמיש מאוד ומתאים עצמו בהתאם ללחץ המופעל על עמוד השדרה. זאת, הודות לתכולת מים גבוהה בו. עם העליה בגיל, הדיסק מאבד מים, גמישותו יורדת, עד שלבסוף הוא מתייבש. כתוצאה מכך, טבעתו של הדיסק, האננולס, נושאת את רוב המשקל.

בסופו של דבר, במקרים של משקל יתר בטבעת, מתחילה להתפתח התגרמות ויכולה להופיע בהיקף החוליה כולה. אפשר לייחס התגרמות זו למאמץ שהגוף עושה להרחיב את שטח הפנים של החוליות, על מנת לפזר את העומס על פניו ולשאת את יתר המשקל וחוסר הגמישות.

יש לזכור כי ספונדילוזה ואוסטיאוארתריטיס לא בהכרח קשורים/גורמים לכאב. למעשה, ספונדילוזה שכיחה אצל אנשים שיש להם סימפטומים, כמו אצל אנשים שאין להם סימפטומים. מצד שני, מטופלים המתלוננים על כאב, יכולים שלא להיות חולים בספונדילוזה.

לפיכך, עלינו להסיק שצריכים להיות גורמים אחרים לכאב במטופלים בעלי ספונדילוזה ואוסטיאוארתריטיס, שאינם בהכרח קשורים לשינויים הגרמיים. עובדה זו מהווה חלק ניכר מתפקיד האוסתאופט. אוסתאופטיה צריכה לסייע לגוף להתאים עצמו לשינויים. לעיתים קרובות נשאל האוסתאופט האם הוא מטפל באוסטיאוארתריטיס (arthritis). ובכן, האוסתאופט מטפל בכל גופו של המטופל, כך שהוא מסייע לו לפצות על כל שינוי שיכול להטיל עומס על הרקמות הרכות.

היריון וכאבי גב תחתון - הגישה האוסטאופטית

במשך ההיריון, להתפתחות העובר ולעלייתו במשקל יש השפעה רבה על השינויים בגופה של האימא. המקומות שצריכים להתאם עצמם לשינויים במידה הרבה ביותר הם עמוד השדרה והאגן. רצועת הרחמי-צולב, המחברת בין הרחם לבין הסקרום, פעילה מאוד במשך ההיריון כדי לייצב את הרחם, והרצועות הופכות להיות מתוחות. בגלל הקשר בין העצם הצולב לבין העצם העוקץ לבין האגן, עליהם להתמודד עם עליית המשקל של הרחם.
יש מצבים בהם גבה של האישה לא יכול להשתנות בהתאם למגבלות המכניות ורצועת הרחמי-צולב הופכת להיות דלוקה. הדרך שבה האוסטאופט יברר האם רצועת הרחמי-צולב היא שגורמת לאימא כאבי גב היא להעמיד את האימא ולהרים בעדינות את רחמה. אם האימה מתארת הקלה בכאב ובתנועה, האוסטאופט יכול להניח שהכאבים נובעים מרצועות הרחמי-צולב.


המשקל עולה במיוחד בחלק הגוף הקדמי במשך ההיריון, וכן האגן הופך קדמי והגב התחתון נמשך לאקסטנציה. במקרים האידיאלים, כל חוליות הגב התחתון "סופגות" את האקסטנציה. אך יש מקרים בהם הגב התחתון לא מפצה על שינויים אלו, ורוב האקסטנציה עוברת ל L5/S1 ואז פרקי הפסאט נושאים את רוב משקלו של הגוף, תפקיד שאינם בנויים לו. בסופו של דבר, פרקים אלו יופרעו (?? למה הכוונה יופרעו??) והתוצאות יהיו דלקת והתקבצות שרירים בגב התחתון וכמובן כאבים. תפקיד האוסטאופט הוא לעזור לגב התחתון להתאים את עצמו ליתר המשקל. עליו להתייחס גם לרצועת האיליולומברי שגם תהיה במתח, כתוצאה משינויים בתנוחת העצם הצולב.
פריצת דיסק היא תופעה שכיחה נוספת במהלך ההיריון ונגרמת כתוצאה מהמנוף החזק שמתפתח בין הבטן לגב. בנוסף לשינויים בגופה של האימא, במהלך ההריון, פריצת דיסק אינה רצויה, במיוחד על רקע יתר המשקל עימו האימא צריכה להתמודד. האוסטאופט יכול לסייע באופן משמעותי לאימא לשאת את השינויים המתרחשים בגב, בבטן ובאגן, ע"י שיטות המסייעות לגוף להסתגל לשינויים הפיזיים ולהפחתת הכאבים. עיסוי של רקמות רכות לשרירי עמוד השדרה– צומת הדורסו-למברי, צומת הסרביקו-דורסלי וכמובן צומת הלמבו-סקרלי. עם זאת הרבה עיסוי לשרירי הגב, ישבן, כתפיים וצוואר.