פארינגיטיס (דלקת הלוע)- גישה אוסטאופטית

בתקופה זו של השנה, לרבים מאיתנו יש מטופלים שמגיעים עם הצטננות. למרות שהם מגיעים אלינו מסיבות אחרות, ברשותו של המטופל, לאוסטאופט יש הזדמנות לטפל בכמה מהמצבים הפחות מוכרים לאוסטאופטיה.

בחלקו האחורי של הגרון נמצאת טבעת של רקמה לימפואידית- הפארינקס, האדנואידים ("פוליפים") והשקדים, אשר מתפקדים כקו ההגנה הראשון נגד דלקות בפה ובגרון. הוירוס העיקרי שגורם לצינון השכיח הוא הרינווירוס

בעת בדיקת מטופל מצונן, האוסטאופט יכול לגלות ששרירי הלוע האחוריים מודלקים, עצם הלשון מוגבלת בתנועתה בצד אחד, בלוטות הלימפה הצוואריות מוגדלות, יש הגבלה בתנועתיות החוליות הצוואריות והיפרטוניות של החיבור לשריר זוקף הצוואר

מטרת הטיפול האוסטאופטי כפול
א. לשפר את ניקוז הנוזלים מהאיזור הבעייתי ואליו.
ב. להמריץ את המערכת החיסונית.

בנוסף לטיפול האוסטאופטי הכללי, האוסטאופט צריך להתמקד במספר איזורים רלוונטיים. הצוואר והצלע הראשונה, שביניהם נמצאים צינורות בית החזה הימני והשמאלי , צריכים לנוע בחופשיות, כך שאין חסימה בניקוז מהצוואר ומהראש. כך גם לגבי הצינורות המוציאים של בית החזה . גם לסרעפת יש חשיבות בויסות הלחץ בתוך בית החזה והדינמיקה של הנוזלים. יתרה על כן, האוסטאופט צריך לוודא ששריר הסטרנוקלידומסטאויד רפוי ואינו מונע ניקוז נוזלים מהצוואר, בין אם ע"י קיבוץ שרירים בצוואר או ע"י צביטת צינורות בית החזה בין עצם הבריח לצלע הראשונה

להמרצת המערכת החיסונית, האוסטאופט יכול להשתמש בשיטות המשאבות הלימפה, הטחולי או החזי להגברת זרימת נוזל הלימפה

פעולה על רקמה רכה בסטרנוקלידומסטויד ביחד עם טכניקת התנגדות השריר על השריר הפארנגיאלי, יכולה להתבצע באופן הבא:
האוסטאופט עומד לצד המטופל ששוכב פרקדן, לופת את עצם הלשון בין שתי אצבעותיו (כדאי להסביר למטופל את הפרוצדורה מבעוד מועד). האוסטאופט מרים את עצם הלשון באופן לטראלי ומבקש מהמטופל לבצע פעולת בליעה. כתוצאה מכך, האוסטאופט ירגיש מתח קל שנוצר סביב עצם הלשון, מה שיביא למתיחה אפקטיבית של מערכת השרירים ההיקפית.
אפשר לבצע אינהיביציה קלה על השרירים התת-עורפיים (sub-occipital) ולשריר זוקף הצוואר (cervical-erector-spinae).
האוסטאופט יכול לסיים את הטיפול באמצעות מגע קל סביב האוזניים, העיניים, האף והצוואר.

הסדר בהן משתמשים בטכניקות אלו נתון לדיון, אך יש הגיון מסוים אם מתחילים באזורים הפריפריאליים, על מנת ליצור מקומות אגירה, שאליהם יוכלו הנוזלים להתנקז.

רצוי שהאוסטאופט ימליץ למטופל לנוח, להימנע מאוכל מורכב ושאינו טבעי, ולהיצמד בעיקר לירקות מאודים במהלך 24 השעות מאז הטיפול.

לסיכום, האוסטאופט המשתמש בידיו המיומנות ובידע שלו בתחומי האנטומיה והפיזיולוגיה, יוצר סביבה אופטימלית לגוף למאבקו בוירוס, מביא הקלה בסימפטומים, מפחית כאבים ואולי אף מחיש את ההחלמה

.